בין סמטאות ריאד המשתנות במהירות, מתפתח צליל ייחודי שמצליח לחבר בין עולמות שלכאורה רחוקים שנות אור זה מזה. תכירו את סירה (Seera), הרכב הרוק הנשי הראשון בסעודיה, שלוקח את המורשת המוזיקלית של חצי האי ערב ומשדך אותה לדיסטורשן ולפסיכדליה המערבית. הסיפור שלהן הוא הרבה מעבר למוזיקה; הוא עוסק באומץ ליצור זהות תרבותית חדשה בתוך חברה מסורתית.
ההרכב, ששמו נגזר מהמילה הערבית ל"מסע" או "קורות חיים", מורכב מארבע נשים צעירות עם רקעים שונים לחלוטין – החל מאדריכלות פנים ועד מדעי המחשב. הכימיה ביניהן נוצרה כמעט במקרה, שילוב של קשרים משפחתיים, הודעות באינסטגרם ואהבה משותפת לצלילים אלטרנטיביים. נורה, הסולנית, מגיעה מרקע של בלשנות, מה שמשתקף בטקסטים העמוקים; חיה, הגיטריסטית, נטשה את לימודי הפסיכולוגיה לטובת המוזיקה; מיש, הבסיסטית, התחילה את דרכה דווקא במשחק הווירטואלי Guitar Hero לפני שעברה לדבר האמיתי; ות'ינג, המתופפת שמקפידה להופיע רעולת פנים, היא הכוח המניע שדחף את החבורה מהחדר החזרות אל הבמה.
מה שבאמת מבדיל את "סירה" מלהקות אחרות באזור הוא הבחירה המודעת בשפה. במקום לפנות לאנגלית כדי לקרוץ למערב, הלהקה מתעקשת לשיר בערבית, וספציפית בדיאלקט הנג'די המקומי. החזון שלהן הוא ליצור ייצוג שלא היה קיים קודם לכן. הן משלבו סולמות ערביים מסורתיים ("מקאמים") עם השפעות מערביות מובהקות כמו "הדלתות" (The Doors) ונירוונה, לצד ענקיות הזמר הערבי כמו אום כולתום ופיירוז. התוצאה היא רוק פסיכדלי עם נשמה ערבית שורשית.
ההחלטה הזו מוכיחה את עצמה גם מחוץ לגבולות הממלכה. לאחרונה, הלהקה חזרה מסיבוב הופעות אירופאי שכלל עצירות בגרמניה ובשוודיה, והסתיים במופע יוקרתי ב-Queen Elizabeth Hall בלונדון. חברות הלהקה מתארות את החוויה כסוריאליסטית: לראות צעירים אירופאים רוקדים לצלילי רוק בשפה הנג'דית, ולהרגיש שהמוזיקה מגשרת על פערי השפה והתרבות בצורה ששום דיפלומטיה לא יכולה לעשות.
כעת, המבט שלהן מופנה קדימה אל עבר השקת המיני-אלבום (EP) השני שלהן, שצפוי לצאת ב-27 בנובמבר ונקרא "סראב" (מיראז' או פאטה מורגנה). היצירה החדשה עוסקת בתהליך ההתבגרות ובאובדן הסקרנות הילדותית, תחושה שלעיתים הופכת את האמת לחמקמקה כמו תעתוע מדברי. רשימת השירים באלבום החדש מעידה על הגיוון והתעוזה של הלהקה:
- שמש: שיר שעוסק בחיפוש מתמיד אחר תקווה.
- זמן: רצועה שבוחנת את החוויה של להיות אישה צעירה בסעודיה המודרנית.
- עתר: קטע ניסיוני שמותח את הגבולות המוזיקליים של ההרכב.
- אחיר סרחה: שיר בשיתוף פרויקט Earth Sonic, המשלב הקלטות של בעלי חיים כדי להעלות מודעות למינים בסכנת הכחדה.
בין אם מדובר בהופעות במחסנים הישנים של דירייה ובין אם על במות הפסטיבלים הגדולים כמו "סאונדסטורם", נראה שארבעת הנשים הללו מצליחות לא רק לנגן רוק, אלא לשכתב את הנרטיב של המוזיקה הסעודית העכשווית.
