המערכת הפוליטית בטהרן סוערת, כאשר ממשלתו של הנשיא מסעוד פזשכיאן מוצאת את עצמה תחת מתקפה חזיתית מצד הפרלמנט האיראני. יו"ר המג'לס שיגר השבוע איום ישיר לעבר הנשיא, והבהיר כי אם הממשלה לא תצליח לבלום את דהירת המחירים במשק, המחוקקים לא יהססו לפתוח בהליכי הדחה נגד השרים ואף נגד הממשלה כולה. האיום מגיע על רקע משבר כלכלי מחריף שמעמיד את יציבות השלטון למבחן יומיומי.
הכלכלה האיראנית מצויה בנפילה חופשית, כאשר המטבע המקומי, הריאל, איבד כ-50 אחוזים מערכו אל מול הדולר מאז חודש ספטמבר האחרון. שחיקת המטבע הובילה לזנק דרמטי בעלויות הייצור והייבוא, מה שמתגלגל ישירות לכיסו של האזרח האיראני הממוצע. בפרלמנט טוענים כי הטיפול הממשלתי במשבר כושל ומאשימים את הדרג המקצועי בחוסר אונים מול האינפלציה השוחקת.
הלחץ הפוליטי כבר גבה קורבנות ראשונים בשורות הממשלה:
- שר הכלכלה, עבדולנאצר המתי: הודח מתפקידו לאחר הצבעת אי-אמון בחודש מרץ, בטענה שנכשל בייצוב שוק המט"ח.
- נגיד הבנק המרכזי, עלירזה פרזין: נמצא על "כוונת" המחוקקים בשל שער החליפין המאמיר.
- שר האנרגיה, עלי-אבאדי: סופג ביקורת קשה על המחסור בדלק לתחנות הכוח, שהוביל למשבר אספקת חשמל חמור במהלך החורף.
מעבר לנתונים הכלכליים היבשים, פזשכיאן מתמודד עם משבר אמון פנימי עמוק. בשבועות האחרונים התפטרו שלושה מיועציו הבכירים, ושמועות על עזיבות נוספות מרחפות באוויר. המבקרים מצביעים על כך שהנשיא מינה לתפקידים מרכזיים פקידים מהממשל הקודם של אבראהים ראיסי, מה שמעורר התנגדות הן בקרב תומכיו והן בקרב יריביו הפוליטיים בפרלמנט השמרני.
במקביל למאבק הכלכלי, נראה כי הפרלמנט האיראני עסוק במאבקי כוח פנימיים ובסוגיות חברתיות רגישות. בזמן שהציבור נאבק ביוקר המחיה, מעל 150 מחוקקים בחרו להתמקד דווקא בהחמרת האכיפה של חוקי החיג'אב, תוך הטחת האשמות במערכת המשפט על "רפיסות" מול נשים המפרות את קוד הלבוש. פער זה בין סדר היום של המחוקקים למצוקות הציבור, אשר לפי הערכות מסוימות מביע אי-שביעות רצון בשיעורים של למעלה מ-90 אחוזים, רק מעמיק את הקיטוב במדינה.
המנהיג העליון, עלי חמינאי, קרא שוב ושוב לאחדות בין הרשויות כדי להתמודד עם מה שהוא מכנה "מלחמת תעמולה" נגד המשטר, אך נראה כי בשטח המציאות רחוקה משיתוף פעולה. הנשיא פזשכיאן עצמו הזהיר כי העימותים הפנימיים בתוך איראן עלולים להוות איום משמעותי יותר על יציבות המדינה מאשר כל לחץ חיצוני.
בפני הממשלה עומדות כעת הכרעות גורליות, ובראשן השאלה האם להמשיך לסבסד את שער החליפין – צעד המעודד שחיתות אך ממתן זמנית את המחירים – או לבצע רפורמות שעלולות להצית גל התייקרויות נוסף ואולי אף מחאה ציבורית רחבה.
