קהיר ממשיכה להיות הציר המרכזי בניסיונות הדיפלומטיים לעצב את המציאות ברצועת עזה, כאשר המסר היוצא ממשרד החוץ המצרי הוא חד וברור: אין מקום לשינויים דמוגרפיים או גאוגרפיים ברצועה.
שר החוץ המצרי, באדר עבדלאתי, שוחח על הנושאים הבוערים הללו עם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש. בלב השיחה עמדה התנגדות נחרצת של מצרים לכל תרחיש הכולל עקירה של פלסטינים מבתיהם או ניסיון לצייר מחדש את מפת עזה. מבחינת המצרים, הקו האדום הזה לא נחצה.
אבל השיחה לא עסקה רק במה ש"לא", אלא בעיקר במה ש"כן". עבדלאתי הציג בפני גוטרש את החזון המצרי ליום שאחרי, הכולל מספר שלבים אופרטיביים:
- הקמת ועדה טכנוקרטית: צעד ראשון בדרך לביסוס ממשל תקין.
- חזרת הרשות הפלסטינית: מצרים רואה בוועדה הזו מקפצה שתאפשר לרשות הפלסטינית לשוב ולשלוט בעזה.
- כוח ייצוב בינלאומי: מתקיימים דיונים והתייעצויות לגבי פריסת כוח כזה, שנועד לשמור על השקט.
בנוסף להיבטים המדיניים, מצרים המשיכה להדגיש את החשיבות של זרימת סיוע הומניטרי ללא הגבלות, בהתאם להחלטת האו"ם 2803. השר הבהיר כי המטרה היא להגיע למצב בו נפח הסיוע עונה באופן מלא על צרכי האוכלוסייה האזרחית במובלעת.
מתיחות בגדה המערבית
במהלך השיחה, השר המצרי השמיע אזהרות לגבי המצב בגדה המערבית. עבדלאתי טען כי קיימת עלייה באלימות מצד מתנחלים וכי מדיניות הפקעת הקרקעות נמשכת. חשוב לציין כי מדובר בנראטיב המצרי, הרואה בצעדים אלו סכנה להרחבת מעגל האלימות באזור, ודורש התערבות בינלאומית לעצירתם.
בנוגע לסוגיית הפליטים, קהיר הביעה סיפוק מההחלטה להאריך את המנדט של אונר"א בשלוש שנים נוספות. עבדלאתי הגדיר את תפקיד הסוכנות כ"בלתי ניתן להחלפה", עמדה שממשיכה את הקו המסורתי של מצרים התומך בשימור מעמד הסוכנות, חרף הביקורת המושמעת עליה מצד ישראל וגורמים נוספים.
לסיכום, מצרים ממשיכה למצב את עצמה כשומרת הסף, הן מבחינה הומניטרית והן מבחינה מדינית, תוך שהיא דוחפת לפתרון שתי המדינות ושיקום הרשות הפלסטינית כגורם השלטוני הלגיטימי בעזה.
