גל של מחאות ושביתות רחבות היקף שטף את איראן ביום ראשון האחרון, כאשר מגזרים נרחבים בציבור האיראני יצאו לרחובות במפגן של זעם נגד המדיניות הכלכלית והניהול הכושל של המשטר. מה שנראה כתסיסה אזרחית מתואמת, כלל עובדי תעשייה, גמלאים וצוותים רפואיים שהתאחדו תחת דרישות דומות לביטחון תעסוקתי, תנאי מחיה בסיסיים והפסקת הסטת המשאבים הלאומיים לעימותים אזוריים.
אחד האירועים הבולטים נרשם במחוז המדאן, שם השבתת מתחם הפלדה ראד הדגישה את קריסת התשתיות במדינה. עובדי המפעל נאלצו להפסיק את עבודתם לאחר שחברת הגז הממשלתית ניתקה את האספקה למתקן בשל חובות ענק שנאמדו ב-95 מיליארד תומאן. הניתוק התרחש בשיאו של גל קור קיצוני, כאשר הטמפרטורות צנחו ל-6 מעלות מתחת לאפס, מה שהותיר את העובדים ללא תעסוקה ובתנאים פיזיים קשים ביותר.
במקביל למשבר בתעשיית הפלדה, המחאות לבשו אופי פוליטי מובהק ברחובות טהרן, כרמאנשאה ושוש. גמלאי המוסד לביטוח לאומי שצעדו בערים אלו, הפנו את הביקורת שלהם ישירות אל סדרי העדיפויות של השלטון. בין הסיסמאות הבולטות שנשמעו בהפגנות היו:
- עזבו את לבנון, חשבו עלינו – קריאה ישירה להפסקת המימון של ארגוני טרור ופרוקסי על חשבון הרווחה הציבורית.
- איפה בקרת האינפלציה? – האשמת הממשל בשקרים בנוגע למצב הכלכלי ולעליית המחירים הקיצונית.
- עזבו את הכיסוי ראש והתמקדו בפרנסה – דרישה להפסיק את האכיפה האידיאולוגית המכבידה ולטפל במשבר הכלכלי.
המצב המערכתי הרעוע חלחל גם לשירותים הציבוריים החיוניים ביותר. בדזפול מחו עובדי ניקיון נגד ניצול מחפיר, במסגרתו שכרם משולם לפי תעריפי השנה שעברה למרות האינפלציה הדוהרת, והם מועסקים בחוזים חודשיים ללא כל ביטחון. באזור בהבהאן, מערכת הבריאות הגיעה לנקודת שבירה כאשר אחיות וצוותים רפואיים הפגינו מול משרדי הממשל בשל עיכובים ממושכים בתשלום שכרם ותנאי עבודה בלתי נסבלים.
נראה כי הציבור האיראני איבד את האמון ביכולתו של הנשיא מסעוד פזשקיאן להוביל לשינוי אמיתי. המפגינים הבהירו כי מבחינתם, הדרך היחידה להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות היא באמצעות יציאה לרחובות, תוך הטלת ספק גוברת בנרטיב ה"יציבות" שחמינאי ואנשיו מנסים לשדר לעולם, בעוד הכלכלה המקומית קורסת תחת משקלן של סנקציות, שחיתות והשקעה מסיבית בזירות חוץ במקום באזרח הקטן.
מקור: NCR-Iran
