בקהיר מבינים ששיקום עזה הוא לא רק עניין של בטון ומלט, אלא קודם כל עניין של שליטה וניהול. בזמן שהשיח על "היום שאחרי" נמשך, המצרים מנסים לקדם פתרון ביניים יצירתי: הקמת ועדה טכנוקרטית מיוחדת שתפעל בתוך הרצועה.
המטרה האסטרטגית של המהלך הזה ברורה מאוד – לסלול מחדש את הדרך לחזרתה של הרשות הפלסטינית לשליטה בעזה, אך לעשות זאת בצורה מדורגת ומקצועית עוקפת מוקשים פוליטיים. את הדברים הללו קידם שר החוץ המצרי, באדר עבד אל-עאטי, בשיחה שערך בחמישי האחרון עם האיש הבכיר באו"ם, המזכ"ל אנטוניו גוטרש.
במהלך השיחה ביניהם, קהיר שמה על השולחן כמה דרישות ונושאים מרכזיים:
- יישום מלא של החלטת מועצת הביטחון (שצוינה כ-2803) המתייחסת למצב בעזה.
- פתיחה מוחלטת של הברז להזרמת סיוע הומניטרי ללא הגבלות.
- בחינת האפשרות לפריסת כוח בינלאומי שתפקידו יהיה לייצב את השטח.
עבד אל-עאטי הדגיש בפני גוטרש כי מצרים מתנגדת נחרצות לכל תרחיש הכולל עקירה של תושבים פלסטינים מבתיהם או שינויים בשטח הרצועה – הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה גיאוגרפית. מבחינת קהיר, הוועדה הטכנוקרטית היא המפתח למניעת כאוס ולשיקום המערכות האזרחיות.
בנוסף לענייני עזה, שר החוץ המצרי בחר להתמקד גם בנעשה ביהודה ושומרון. הוא הזהיר מפני מה שכינה הידרדרות במצב הביטחוני, תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה כלפי פעולות של מתיישבים והפקעות קרקעות. לתפיסתו, דינמיקה כזו עלולה להוביל להסלמה רחבה שתחייב את הקהילה הבינלאומית להתערב בדחיפות.
נקודה נוספת שעלתה בשיחה ונוגעת לעצבים חשופים בישראל, היא סוגיית אונר"א. למרות הביקורת הקשה בישראל על הארגון ושיתוף הפעולה של חלק מעובדיו עם הטרור, שר החוץ המצרי בחר לשבח את הארגון. הוא הגדיר את פעילות הסוכנות כ"בלתי ניתנת להחלפה" והביע סיפוק מההחלטה להאריך את המנדט של אונר"א בשלוש שנים נוספות.
לסיכום: מצרים מנסה לתפוס את המושכות הדיפלומטיות ולהנדס מנגנון שלטוני חדש בעזה, כזה שיחזיר את הרשות הפלסטינית בדלת האחורית, תוך הישענות על הקהילה הבינלאומית והאו"ם כדי להכשיר את המהלך.
