עידן חדש ביחסי דמשק וביירות: בין ריבונות למשקעי העבר

דמשק וביירות: עידן חדש ביחסים, אך לבנון מתקשה להשתחרר מהשפעות זרות. האם נשיא סוריה יצליח לבנות גשרים?

עידן חדש ומורכב נפתח במערכת היחסים המדינית שבין דמשק לביירות. לאחר עשורים של הגמוניה סורית דורסנית בלבנון, נפילת המשטר הקודם בסוריה יצרה חלון הזדמנויות היסטורי לכינון יחסים המבוססים על ריבונות הדדית. תחת הנהגתו של נשיא המעבר, אחמד אל-שערה, דמשק מאמצת פילוסופיה פוליטית שונה בתכלית, המבקשת להפריד בין משקעי העבר לבין האינטרסים של ההווה, תוך ניסיון לבנות גשרים ישירות מול המוסדות הרשמיים בלבנון ולא דרך "קבלני משנה" ביטחוניים.

השינוי בא לידי ביטוי בשטח בסדרת צעדים חסרי תקדים:

  • ערוצי תקשורת ישירים: לראשונה מזה עשורים, המגעים מתנהלים בין דרגים פוליטיים ודיפלומטיים רשמיים, ללא תיווך של מנגנוני מודיעין שאפיינו את תקופת החסות.
  • תיאום ביטחוני וגבולי: בחסות סעודית, מתקיים שיתוף פעולה גובר להסדרת הגבול המזרחי והתמודדות עם אתגרי הביטחון המשותפים.
  • סוגיית הפליטים: השקת תוכנית לשיבה מרצון החלה להניב נתונים שעד לא מזמן נחשבו לבלתי ריאליים מבחינה פוליטית.

למרות הרוח החדשה המנשבת מדמשק, התהליך נתקל בקשיים משמעותיים בתוך לבנון. בעוד שסוריה מציגה נכונות להתקדמות, הממשל בביירות מתקשה לקבל החלטות מכריעות בשל חששות עדתיים ואיזונים פוליטיים פנימיים שבירים. אחד המוקדים המרכזיים לחיכוך הוא תיק האסירים והעצורים הסוריים בלבנון. סוריה מעוניינת בהסדר שיפוטי להעברתם, אך לבנון חוששת לאבד את השליטה על הליכים אלו, במיוחד בכל הנוגע לאסירים המעורבים בעבירות ביטחוניות חמורות.

במקביל למכשולים הפנימיים, הצלחת המהלך תלויה במידה רבה ביכולתה של לבנון להשתחרר מהשפעה אזורית זרה. מומחים מצביעים על כך שבעוד סוריה נעה לעבר המסלול הערבי-סעודי במסגרת "חזון 2030", לבנון עדיין נאבקת להשתחרר מהאחיזה האיראנית, שרואה בייצוב היחסים בין דמשק לביירות איום על האינטרסים שלה באזור. גם סוגיית חוות שבעא נותרת על השולחן; דמשק החדשה נוקטת בגישה ריאליסטית המכירה בריבונות לבנון על השטח, ובכך מסירה לאט ובזהירות את התירוצים ששימשו בעבר להצדקת נשק חוץ-מדינתי בלבנון.

מבחן הריבונות הגדול ביותר יהיה שרטוט הגבולות המדויק, משימה שלא הושלמה מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. עם תיווך צרפתי אפשרי ופתיחת תיקי מפות היסטוריות, שתי המדינות ניצבות בפני האתר המורכב של הגדרת קווי המתאר ביניהן. הדרך ליחסים בריאים עוד ארוכה, אך נדמה כי בפעם הראשונה, שני הצדדים מדברים בשפה של מדינות ריבוניות ולא של שולט ונשלט.

מקור: Enab Baladi

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *